יום שני, 8 בדצמבר 2014

השף בדרכים

"תגיד" אני שואל את האיש בתןך הקרון הקטן שמטגן עכשיו כדורי פלאפל " כל יום אתה גורר את העגלה הזו הביתה?"
הנחתי בפח את הניירות שעטפו את הסביח שאכלתי.

"כן"הוא עונה לי בפשטות. "בבוקר אני בא לכאן, מתמקם ובערב חוזר הביתה "
הריח של הפלאפל יצא מהמטגנת, התחיל מסתלסל כמו ילד שובב ואז חרג מגבולות הקרון הקטן ודרך החלון שמעל הדלפק חדר אל תוך האף שלי והקפיץ לי את הרעב ברגע.
בגלל האור החזק של 12 בצהריים בחוץ והחשכה בפנים היה נראה לי לרגעים כאילו יש כמה אנשים שם בתוך הקרון הקטן, 
הפלאפלים נחו עכשיו בצלוחית קטנה על הדלפק וקיבלו עליהם באהבה טיפות קטנות של טחינה שציננה אותם. "תטעם מהחמוצים" אמר השף והניח צלוחית נוספת בה היו זה לצד זה רצועות של קולורבי וגזר.
"טעים, באמת טעים" אמרתי לו.
מחלון הקרון עלו עכשיו אדים של קפה מהביל ואני הבטתי אל השמיים ולאט לאט הורדתי את עיניי על עץ חרוב וגבעה חומה וידעתי שיש מאחוריה אגם יפהפה ומסביבו ערימות של סלעי בזלת, ועוד ידעתי שסלעי הבזלת לא ישארו לצידו של האגם אלא ימשיכו במסעם ויבנו מהם נמל.
השף הוציא את הקפה אל השולחן, מזג לכוסות הנייר הקטנות והצית סיגריה.


את השף יוסף והקרון שלו תוכלו לפגוש בכביש הגישה ליחיעם וגעתון בסיבוב שליד האגם הנסתר ( אכתוב עליו בקרוב)
יוסף בוגר בית הספר קורדון בלו ומעביר סדנאות בכל מיני סגנונות קולינאריים.
אני טעמתי אחלה סביח ופלאפל טעים וגם חמוצים נהדרים שהוא מכין במקום.
היה גם קפה טוב.

יוסף לא נמצא בשבתות.